בגיל 14, חשבתי שאני שמנה. מנעתי ממך אוכל בטענה שזה ירזה אותי. שיגעתי אותך, כל השבוע בקושי אכלתי, ספרתי לך קלוריות, עשיתי ספורט כמו משוגעת.
בגיל 17 גרמת לי להבין שאני לא יכולה לשלוט עליך. עבר עליי משבר נפשי גדול והחלטתי לאכול באופן לא מודע, לאכול מתוך כאב. השמנתי ותפחתי, רוב התזונה שלי הייתה מבוססת על סוכרים פשוטים. עליתי קרוב ל 20 ק”ג בשנה וחצי. ואתה גופי היקר, הכלת את כל זה.
היו ימים שצמתי כנגד לימי אכילה מוטרפים. סבלתי מאכילה כפייתית.
הסתכלתי במראה, לא זיהיתי את עצמי. בכיתי, הסתרתי אותך, התביישתי בך, שנאתי אותך.
ניסיתי דיאטות, צומות, ספורט אינטנסיבי. אבל אתה לא שיחררת. כל קילוגרם שהצלחתי לרדת עלה ישר בחזרה.
הייתי בדיכאון, עצובה ומתוסכלת.
הסתגרתי בביתי, מהפחד שמישהו יראה אותך גוף יקר. מהפחד שיעבירו ביקורת.
בגיל 18 וחצי, התחלתי ללכת לטיפול , בטיפול הזה הבנתי, שרק כאשר אוהב את עצמי כפי שאני, המצב יתחיל להשתפר. הבנתי שאושר לא נשקל בקילוגרמים.
הבנתי שמי שאוהב אותי באמת, לא משנה לו כמה אני שוקלת.
התחלתי לתרגל את שיטת EFT, סוג של מנטרה. המנטרה אומרת בגדול, אני אוהבת את עצמי ומקבלת את עצמי כפי שאני.
במקביל התחלתי לעשות הליכות רגועות על שפת הים, כל בוקר וגם כתבתי, כל יום.
ניקיתי נפשית את כל המטענים שלי, והיו לא מעט.
חזרתי לקרוא, קראתי בעיון רב ספרים רבים. שמדברים על תזונה, גופנפש ועוד.
הספר הראשון שקראתי היה לאכול כדי לחיות.
התגלה אליי עולם. יש בי את הכוחות לעזור לנפשי ולגופי להשתקם.
הסתכלתי על תזונה בדרך אחרת, הבנתי שאין דבר כזה קלוריות . אלא צפיפות תזונתית (כמה ויטמינים,ומינרלים, סיבים וכו’ יש בכל מזון לעומת הנפח שלו).
הפסקתי לספור קלוריות, לחשב כל ביס. הבנתי שמוחי דורש כמות מסוימת של ויטמינים, מינרלים וחומצות שומן, בלעדיהם, אני אחזור לאותו מסלול ו “אפול” שוב לאכילה הכפייתית.
הבנתי שאני לא מופרעת אלא שמודל היופי שקיים בעולמנו הוא זה שגרם לי להפרעה.
עם הידע המשקל גם ירד, החלטתי לבחור אחרת, לדעת באמת מה גופי צריך ולתת לו את המשאבים .
היום אני יודעת אחרת. לעיתים כבר כמעט לא בודקת כמה המזון מבריא ,אלא סתם אוכלת בשביל הנאה.
אז סליחה גופי היקר, על יותר מ 10 שנים של התעללות.
אני אוהבת אותך, כפי שאתה, חזק ובריא. בטוחה ומאמינה בך הרבה יותר מפעם.
את הסליחה אפשר תמיד לבקש, לא חייב בהכרח יום מסוים בשנה. מה שכן, כדאי להתחיל עכשיו. איזה סליחה הייתם מבקשים מגופכם?