גופנפש ומיינדפולנס

בקליניקה שלי ובנטורופתיה בכלל יש התייחסות גדולה מאוד אל הנפש. 

הגוף והנפש נעים יחד כשלם.

לגוף ישנם שתי תתי מערכות, במערכת העצבים האוטונומית, סימפתטית ופרה סימפתטית.

מערכת העצבים הסימפתטית פועלת כתגובה מידית באדם במצבי לחץ, דחק ,מתח ועקה.
ומכינה את הגוף למאבק או נסיגה בהתאם לתגובת הילחם או ברח.
כמו כן, היא מעכבת את פעולות התת-מערכת המנוגדת לה – מערכת העצבים הפאראסימפתטית.
מערכת העצבים הפאראסימפתטית  אחראית לפעולות הרגעה ושימור כשהגוף נמצא במנוחה. בנוסף, היא המערכת האחראית לריפוי ואיזון.
שתיהן עובדות במקביל, כל הזמן.
האחת פועלת במצבי הישרדות למינהם והשנייה פועלת במצבי רוגע ושלווה.
מי מהם עובדת יותר – זה המפתח לבריאות.
ואם נחשוב על זה באמת. כאשר אנו נמצאים בלחץ / סטרס תמידי (מה שקיים באופן נרחב בתרבות של היום) האם לגוף יש זמן או משאבים להתעסק בריפוי? האם בזמן שמבחינה תודעתית אני רץ בג’ונג’ל ורודף אחרי נמר, הגוף יכול להתעסק בחיסול וירוסים? הוא עסוק בלשרוד!
בעיני, המערכת הקריטית ביותר לריפוי היא מערכת העצבים.
היא אחראית על הפרשת ההורמונים, על פקודות תהליכי פנוי, תהליכי בקרה ועוד.
לצערנו, בזמנים של היום, באורח החיים המודרני – היא לא מקבלת מספיק מקום.
רק כאשר המצב אקוטי וישנם לדוגמה, התקפי חרדה, אז מתחילים לשים לב…
אבל סטרס שהוא חלק מהמציאות היום יומית שלנו. ומתרחש כל הזמן. כמו סיר לחץ שעומד להתפוצץ או איזה תבשיל מבעבע שעוד מעט גולש מהסיר. אליו קשה לנו להתייחס. כי זה נורמלי , וכולם בלחץ. זאת המציאות. עד שהסיר יגלוש…
ניתן לנהל את החיים בצורה אחרת.

 

כיצד אפשר לסייע בהבאת איזון נפשי / רגשי / מנטלי בקליניקה?

ישנם מספר כלים – תזונה, צמחי מרפא, פרחי באך. אלו הם עזרים חיצוניים שיכולים לסייע. הם מגיעים לאחר העזרים הפנימיים שעלותם אפסית ותרומתם גדולה מכל שיעור.

העזרים הפנימים:

מיינדפולנס – קשיבות

 

היכולת שלנו להיות בתשומת לב מכוונת ובלתי שיפוטית לזמן ההווה, דרך כל הכאוס.  
היא כלי ריפוי רב עוצמה.   

שריר הסרעפת

השריר היחיד בגוף שיכול לסייע בהפעלת מערכת פרה סימפתטית.
ראית פעם תינוק נושם? איך הגוף שלו עולה כמקשה אחת?
החיבור הראשוני והעתיק ביותר, הוא הנשימה, כמבוגרים, שכחנו איך לנשום, אם זה בגלל שעות רבות מול המחשב או הסמארטפון, אשר משפיעות על היציבה ומכאן על הנשימה או אם זה בגלל חרדה מודחקת, חוסר פעילות גופנית או פעילות גופנית שאינה מותאמת לאדם, או עודף משקל אשר גורם ללחץ על איברים פנימיים ועל הסרעפת.

נשימה משפיעה על הפעילות החשמלית במוח, בהתאם לפעילות החשמלית יופרשו הורמונים אשר הקשר שלהם למצב הרגשי והמנטלי שלנו הדוק ביותר.
נשימה משפיעה בין היתר גם על לחץ הדם ועל היכולת שלנו לשרוף שומן תאי.
לנשימה נכונה יש תפקיד עצום בבריאות שלנו. הפיזית והנפשית. שימוש בתרגילי נשימה מסייע לנו רבות.

הכרת תודה

יצא לך פעם להכיר תודה על הזכות לנשום בצורה תקינה? על המערכת המופלאה של הגוף שלך שפועלת 24/7? או אפילו על כך שראית פרח מאוד יפה?
נשמע כמו דברים שאין לנו זמן להתבונן בהם, אך האמת היא שהדברים האלה, עלותם אפסית ותועלתם רבה.
הגדלת הכלי שלנו, תחילה, היא היכולת שלנו להגיד תודה על מה שיש. והיא הצעד הראשון לסגל התבוננות חיובית על עצמנו ועל סביבתנו.

מגע

מחקרים שנעשו הראו כי היום אנו חווים מגע של פחות מדקה ביום. למגע יש חשיבות מכרעת בהרגעה. בשימוש מערכת פרה סימפתטית. אז כדאי מאוד לתת חיבוק. ולעשות עיסוי, גם אם זה ל 5 דקות ביום.

דימיון מונחה

ישנם מספר טכניקות של דימיון מונחה בקליניקה. אני רוצה לשתף אותך בשניים מהם:
אחד הכלים בקליניקה שלי הוא חיבור אל הילד או הילדה הפנימית. היכולת שלנו להיות בחמלה כלפי עצמנו ולהוריד את מסך הביקורת, היא להתבונן על עצמנו כילדים. המחשבות השליליות והביקורתיות שלנו נעלמות בין רגע, ברגע שהם מופנים לעצמנו בגיל קטן יותר. שימוש בעזר זה ידוע בפסיכותרפיה, וזהו כלי רב עוצמה .
דימיון מונחה יכול להיות גם דרך הליכה למקום שקט. המקום השקט שלנו. כל אחד והמקום שלו. דרך התבוננות זו ניתן גם לפגוש את התסמין שממנו אנו סובלים. עצם המפגש יכול להעלות ולהציף רגשות רבים שלא שמנו לב אליהם. אך הרגשות האלו הם גם הפיתרון בדרך לריפוי.

כלים נוספים: פעילות גופנית, אור יום, שינה מספקת, שהייה בטבע.

כל אלו ועוד הם כלים נפלאים עבור הפחתת לחץ באופן סדיר וכרוני.

קשר מחקרי גופנפש - מתוך נטורופדיה:

מחקר (אוקטובר 2013) בדק מדדי סטרס והגורמים לו על ידי בדיקת 81 מטופלים הסובלים מהתפרצות מוקדמת של פסיכוז. במחקר נבדקו 16 מטופלים בסיכון לפסיכוזה ו-25 מטופלים בריאים שהיוו קבוצת ביקורת. בכולם נבדקו רמות הסטרס על ידי בחינת רמות הורמוני סטרס. נמצא כי תזונה עתירת סוכרים פשוטים מעלה את רמות הסטרס בגוף.

מחקר רנדומלי מבוקר (אוגוסט 2013) בחן את השפּעת מדיטציית מודעות לסובלים מהפרעת חרדה כללית.

93 משתתפים המאובחנים כסובלים מהפרעת חרדה כללית, חולקו רנדומלית להתערבות של 8 שבועות לטכניקת מדיטציה ומודעות להפחתת סטרס, או ללימוד ניהול מתחים.

מהמחקר עולה כי טכניקת המדיטציה הפחיתה את רמות המתח והחרדה באופן מובהק.

מחקר שנערך על חיות מעבדה (אוגוסט 2016) בדק כיצד המוח משפיע על הגוף. החוקרים מראים כי קיים קישור עצבי בין אזורים שונים בקליפת המוח לבין ליבת (מדולה) בלוטת יותרת הכליה (אדרנל). ההשפעה העיקרית מגיעה מאזורים מוטוריים המעורבים בשליטה המוטורית והשפעה נוספת, אך פחות משמעותית, מגיעה מאזורים הקשורים בוויסות קוגניציה ורגשות. כלומר, תפקודים מוחיים של שליטה בתנועה, בקוגניציה וברגשות עשויים להיות בעלי השפעה על התפקוד הסימפתטי.

ממצאים אלה מספקים בסיס אנטומי לתגובות פסיכו-סומטיות בהן המצב המנטלי, כגון סטרס כרוני או דיכאון, עשוי להשפיע על התפקוד הפיזיולוגי של איברי הגוף.